הבלוג

באויר

אלו החיים שלי, מזוודה אחת בכל פעם

חיוכים

Roni Modlin - Life, one day at a time

זה מה שאמר לי נוסע באחת הטיסות האחרונות שלי. זאת היתה טיסת יום ארוכה והיינו בערך באמצע הדרך וזה קצת הפריע לי שהמחשבה הראשונה שלו היתה שאין סיכוי שהחיוך שלי יהיה אמיתי בשלב הזה של הטיסה.

 

נכון, יש פעמים שהחיוך שלי הוא לא מאה אחוז. בתור דיילים תמיד מזכירים לנו לחייך כשאנחנו יוצאים לקבינה, ולחייך כשאנחנו מדברים עם נוסעים, ולחייך אחד לשני בצוות. אחרי שלוש וחצי שנים בעבודה זה כבר הופך להיות אוטומטי.

 

אבל זה לא אומר שהחיוך שלי הוא לא אמיתי. כי למרות שאני באוויר כבר הרבה זמן, עדיין כיף לי להגיע לעבודה.

 

לא הכל מושלם בעבודה הזאת, כמו בכל עבודה נראה לי - זה לא ממש כיף לקום בשתיים לפנות בוקר לטיסה, לעבור יום עבודה של עשר או שתיים עשרה או חמש עשרה שעות, להרגיש שאני הגננת או השוטרת של מאה או מאתיים או שלוש מאות נוסעים. ואני עדיין יורדת מותשת מכמעט כל טיסה שאני עושה.

אבל זה עדיין עושה לי טוב להרים את הראש ולראות את המטוס שניה לפני שאני עולה במדרגות ובאמת מתחילה את יום העבודה שלי. וזה עדיין מרגש לראות את הילדים שמגיעים למטוס בפעם הראשונה ומתפעלים מהדבר הגדול הזה שיקח אותם כל כך רחוק. וזה עדיין כיף להפתיע נוסעים מדי פעם עם משהו מתוק ו״מזל טוב מהצוות״ כשאנחנו יודעים על יום הולדת שיש בטיסה. וזה עדיין חשוב לי להרגיע את הנוסעים שקצת מפחדים לטוס, ולדאוג שההורה שטס עם התינוק שלו לבד יוכל לקבל כמה דקות לעצמו כדי לאכול או לתת המלצות לנוסע שטס פעם ראשונה ליעד חדש.

 

וכן, אני דיילת, אבל זה לא אומר שהחיוך שלי לא אמיתי גם אחרי טיסה של 15 שעות.

icon_edited.png
  • White Tumblr Icon
  • White Facebook Icon
  • White Instagram Icon